|
אז מה היה לנו כאן ?
"שמות" מתחיל בירידה למצרים. מקביל לירידה של הנשמה למיצרי הגוף, מיצרי העולם החומרי.
מה זה אומר, גילי? זה אומר בתכל´ס, שהנשמה, שקודם היתה במרחב רוחני לגמרי, נכנסת אל הגוף והופכת להיות אסירה בתוכו- הגוף רוצה ל´הרביץ´ ארוחה טובה, הגוף עצלן, הגוף נהנתן, הגוף רוצה בגד אופנתי , במיוחד כזה שיוציא את העיניים, הגוף אוהב לבזבז כסף על עצמו, כמה קשה לו לתת פרוטה לשני, הגוף מקנא, הגוף הכי אכפת לו פוזה ו ´מה יגידו´ , ואיך הוא אוהב לבזבז זמן, הגוף הזה, על שטויות או על קשקושי רכילות.
– והנשמה? - מה לה בכלל בכל זה? | |
